<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער חמישי ס"ה</h1>
<h2>דף מט.</h2>
ברכה שלישית פותח בה רחם ה' אלהינו. או נחמנו ה' אלהינו בירושלם וחותם בה בונה ירושלם או מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים. ולפיכך נקראת ברכה זו נחמה. וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה לא יצא ידי חובתו, מפני שהיא ענין הברכה שאין נחמה שלמה אלא בחזרת מלכות בית דוד לר"ם. כתב הראב"ד אין אומרין בברכה זו מהרה הקם מלכותך ומלכות בית דוד אלא מהרה הקם מלכות בית דוד לבד, שאין באותה ברכה מלכות אלא מלכות בית דוד. וכתב הר"ם בשבתות וימים טובים מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע כיצד מתחיל נחמנו ה' אלהינו או רחם ה' אלהינו, ומסיים מנחם עמו ישראל בבנין ירושלם [או בונה ירושלים], ואומר באמצע ה' אלהינו ואלהי אבותינו רצה והחליצנו. ובימים טובים אומר יעלה ויבא, וכן בראשי חדשים ובחול המועד מוסיף באמצע ברכה שלישית יעלה ויבא. בחנוכה ופורים מוסיף בברכת הארץ על הנסים כדרך שמוסיף בתפלה. ויום טוב או ראש חדש שחל להיות בשבת מזכיר רצה והחליצנו תחלה ואחר כך יעלה ויבא. וכן ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מזכיר על הנסים בברכת הארץ רצה והחליצנו ויעלה ויבא בנחמה. כתב הראב"ד שאין אומרין בשבת רחם אלא נחמנו. ודברי הר"ם נראין עיקר. וכן כתב הר"ש. ורוב העולם נהגו כדברי הראב"ד. יש מן הגדולים שפסק שאע"פ שאין שואלין (צריכין) [צרכיו] בשבת, אומר בברכה זו אבינו מלכנו רוענו זוננו פרנסנו וכלכלנו מפני שטופס הברכה הוא.
